- נו, זה בדיוק העניין. זה כמו שנציע למי שמתנגד לאכילת חיות לעזור לצוד אותן; או למי שמבקר את עיקרון זכויות-האדם להצטרף לארגונים ולשנות מבפנים. אנחנו מאמינים שאפשר וצריך לעשות אחרת מחוץ לצבא, ובלי להגן על התנחלויות (לדוגמה). רבים מאיתנו גם חושבים שצריך לצמצם את השפעת הצבא על חיינו האזרחיים, ולא לעזור לה.
- זה לא נגד החיילים – זה נגד מה שגורמים להם לעשות. כאשר אנחנו מבקרים את הצבא או מראים את כשליו, המטרה היא לא בהכרח להצביע על כך שחייל ספציפי שגה (למרות שלפעמים גם הוא היה לא-בסדר), אלא לבקר את המערכת ושיטותיה, ובעיקר את מי שהכניס אותו לסיטואציה הזאת. אבל, כן, כדי להבין מה דפוק פה, צריך קודם כל להסכים שזה דפוק לראות חייל שפוגע בילדים, לדוגמה; צריך להסכים שמתנחל שמונע מים מכפר שלם של בני-אדם זה בעייתי מאוד; וצריך להסכים שלהרוס למשפחה חפה-מפשע את ביתה זה פשוט דפוק. לכן צריך לדבר על המקרים האלו ולא להסתירם. בלי שנראה את הפגיעה באנשים תמימים, ובלי שנבין מה דפוק בזה, אנחנו לא יכולים להתחיל אפילו לברר את הנסיבות שבהן נתונים החיילים – הנסיבות שדורשות שינוי.
- צריך להצטרף כדי לבקר?! מה, אז למי שלא מורה אסור לבקר את מערכת החינוך? מי שלא רופא לא יכול להגיד משהו על מצב בתי החולים? ואז מי יגיד משהו רע על ראה"מ? זאת בדיוק החמצה גמורה של האופן שבו דמוקרטיה עובדת. אנחנו לא נתיניהם של מומחים, במיוחד לא של מומחים שהוכיחו שהם גרועים בכך, ותפקידנו לבקר אותם ולהחליפם. לשם כך כולנו יכולים וצריכים גם לבקר את הקיים, ולהצביע על הכשלים בו. למשל, על צבא שמגן קודם על עצמו ורק בסוף, אולי, על האזרחים. זה לא רק לגיטימי, זה חשוב. זה מה שלמדנו ממלחמות יום הכיפורים ולבנון. אסור שהצבא יהיה חסין מביקורת אזרחית.
- רבים מאיתנו היו בצבא, אבל הצבא לא עושה אותך בהכרח בעל הבנה טובה יותר.
לעיון נוסף:
כולם מדברים על שלום 