You are currently browsing the tag archive for the ‘הטפת מוסר’ tag.

1) איך מה שאולי היה קורה מצדיק את מה שקרה באמת?

אולי זה היה קורה, אבל ההיסטוריה לא התהפכה, ואנחנו היינו אלו שביצעו טבח וגירוש של כ-60% מהפלסטינים, ויש לקחת על כך איזושהי אחריות.

2) אולי כן ואולי לא.

חוץ מזה, עוד דבר שחומק מן הזיכרון הוא שהערבים ניסו להתמודד עם הישוב פוליטית, ועם מדינת ישראל הצעירה. למנהיגי הישוב היו יחסים מעולים עם מצרים טרם 1948 . ישראל נכנסה למלחמת 1948 כשכבר הייתה לה ברית עם ירדן על חלוקת הארץ ביניהן (Shlaim 1998) והמפקד הפלסטיני פאווזי אלקאוקג'י ביקש הפסקת אש מינואר עד מרץ 1948, בה הוא הציע להביא את הנושא של נוכחות יהודית בפלשתינה לדיון בליגה הערבית. לכן, המסקנה שהיו טובחים ביהודים נובעת בעיקר מן הניסיון היהודי באירופה, ופחות מאיום ערבי עלינו.

ר' גם: יהודים וערבים מעולם לא חיו בשלום.

3) אתם ממש מחמיצים את הבנת ההיסטוריה הערבית.

מדוע שירצו הערבים להרוג בנו בתרחיש כזה? החישוב הקר שמאחורי הטבחים שעשינו אנו הוא מוכר – הרצון ליצור מדינה יהודית, אבל לערבים? הרי הם חיו עם יהודים בפלשתינה ובכל העולם הערבי משך מאות בשנים, ולא טבחו ביהודים כמו באירופה. הסכסוך הוא בבסיסו סכסוך של מהגרים-מתיישבים עם האוכלוסייה הילידה שנאבקת בכל האמצעים שבידיה – תמיד הרבה פחות מאלו שעומדים לרשות הכוחות המיישבים – נגד האבדן של ארצם ועקירתם. לו הייתה הציונות מתמודדת עם השאיפות הלאומיות והפחדים של הפלסטינים במקום לשאוף לדומיננטיות אתנית, לא רק שאפשר שהמלחמות היו נמנעות, אלא גם היה נמנע כל רצון לטבוח ביהודים.

הזינו כתובת מייל, כדי לקבל עדכונים אל שו"ת חדשות.

הצטרפו אל 18 שכבר עוקבים אחריו

להציג את כל השאלות בנושא:

%d בלוגרים אהבו את זה: