ההתנחלויות הן צורך ביטחוני

עכשיו כבר ממש קרעתם אותי מצחוק.

1) ישראל מצהירה אחרת.

קודם כל, מאז ההתנחלות הראשונה, כמעט מיד אחרי מלחמת 1967, ועד היום – ממשלות ישראל, מעולם לא טענו שההתנחלויות תורמות לביטחון. הן נבנו משתי סיבות, שלשתיהן יש קשר רק לתביעה של ישראל לכול הארץ ולא לביטחון: שליטה בשטח, והקשר להיסטוריה היהודית. ואכן, רוב ההתנחלויות ממוקמות בלב אוכלוסיה פלסטינית צפופה ובדרך זו הן מצדיקות נוכחות צבאית. אריאל, למשל, נמצאת ממש בלב הגדה המערבית. אין כל הסבר מניח את הדעת להחזקה של בסיסי צבא והקפתם בגדר בלי נוכחות האזרחים הישראלים שם. להתנחלויות יש תפקיד אחד בלבד: לתפוס עוד שטח מהשטחים הפלסטינים. הן לא חוקיות לפי החוק הבינלאומי, לפי אמנת ג'נבה הרביעית, אשר אוסרת על מעצמה כובשת להעביר את אוכלוסייתה לשטחים שכבשה.

2) ההתנחלויות הן נטל ביטחוני.

לא רק בבג"צ אלון-מורה, וביסוף מקרים של הזזת הגדר, אלא גם מומחי ביטחון קובעים שהאימפולסים של של פעילי הימין להקים מאחזים והתנחלויות איננה קשורה בשום דרך לביטחון, ואף מכבידה על הצבא מאוד. ההתנחלויות מבקשות למנוע את התרחבות הדרושה של ישובים פלסטינים, למנוע גישה למקורות מים, לקרקעות חקלאיות ולדרכים, ולכל אלו אין דבר וחצי דבר עם ביטחון, אלא רק בניסיון להשתלט על השטחים הכבושים בכוח.

3) זאת דוגמה מצויינת שמפריכה את התירוץ הביטחוני.

ואם כבר, אפשר להרחיק לכת עוד יותר ולטעון שאין כמעט שום מרכיב של הכיבוש שקשור לביטחון נטו. הביטחון לא מסביר מדוע הוקמו מאות התנחלויות, מדוע הופקעו רוב אדמות הפלסטינים, מדוע נהרסו כ-18,500 בתי פלסטינים תמימים (בשטחי 67'), מדוע נעקרו מיליוני עצי זית ופרי, מדוע הופעל "סגר" כלכלי והוחלו הגבלות חמורות על חופש התנועה (שהחלו עם תחילת אוסלו, לא כתגובה לאיום ביטחוני), מדוע רוב המחסומים הם עמוק בתוך הגדה, מדוע הוחלט על התוואי הפתלתל של מכשול ההפרדה החודר עמוק לתוך שטחים פלסטינים, מדוע נעשתה הבנייה המאסיבית של מערכות כבישים מהירים לישראלים בלבד בכל הגדה המערבית, ומדוע סופחה "מזרח" ירושלים. אכן, חרף זאת שה"ביטחון" הוא מושג מנצח, שנועד להסביר את המדיניות של ישראל בשטחים הכבושים, הוא למעשה מסביר אך במעט את מערך השליטה הישראלית: תביעה יזומה על כל הארץ, ולא מדיניות הגנתית.