"הפלסטינים לא רוצים שלום. אף אילו ישראל תיסוג מ"השטחים", כל מה שהערבים רוצים זה לזרוק את היהודים לים"
– או –
"הפלסטינים לא מפספסים הזדמנות לפספס הזדמנות"
קודם כל, יש הרבה פלסטינים, ולהגיד שכולם רוצים דבר אחד, זה כמו לומר שהישראלים מסכימים על משהו.
וחוץ מזה, להגיד שרק הפלסטינים דחו את השלום ואנחנו לא, זה עיוורון גמור. גם לישראל יש חלק באחריות לסכסוך. או, כמו שכתב ההיסטוריון הישראלי אבי שליים "התיקים של משרד החוץ הישראלי מתפוצצים מעדויות על יוזמות שלום ונכונות ערבית למשא ומתן עם ישראל מאז ספטמבר 1948 ואילך". הנה רק מעט מהדוגמאות של ההזדמנויות והגישושים שנדחו בבוז מכוון:
לחצו להגדלה
דבר שני, לחשוב שהם רוצים לסלק אותנו, ולא לשים לב לכך שגם אצלנו רוצים בגירוש כל הערבים, זה להעלים עין מחלקנו במצב. למעשה, אצלנו ולא אצלם, זה לא רק מחשבות, אלא פרקטיקה. הרי בפועל כבר סילקנו את רובם (או מנענו מהם לחזור), ואנחנו ממשיכים לעשות זאת כל הזמן מדי יום.
כולם מדברים על שלום 