1) אל תערבבו את אלוהים בפוליטיקה.
רבכ, אי אפשר לבוא עם תירוצים של "הרצל אמר" כאילו זה איזה קלף מנצח, או ש"הקולות והספרים אמרו לי לעשות מה שאני עושה". ערבוב של אמונה ופוליטיקה תמיד היה עניין מסוכן. הזכות להאמין במה שאתם רוצים היא זכות אנושית בסיסית, אבל כשאתם כופים את האמונה על אחרים, או את השלכות אמונתכם על אחרים, אתם פונים לאלימות, מבטלים את אמונותיהם, את זכויות האדם שלהם, ואת התביעה הפלסטינית, את זהותם וקיומם הלאומיים. כישראלים, אנחנו בהחלט רואים קשר אמיתי היסטורי ורגשי עמוק בין העם היהודי לארץ ישראל, אך מלבד ההתעקשות על זכותנו לחיות בארץ, אנחנו לא יכולים להשתמש בטקסט דתי כדי להצדיק את מטרותינו הפוליטיות.
חוץ מזה, רוב היהודים הם חילונים. זה לא ממש מעניין אותם הבטחות כאלו, וגם אם הם מאמינים באלוהים, אין מדובר בישות שעושה דבר כזה לעם, או שלוקחת צד בסכסוכים. לכן, רוב הישראלים/הציונים בעלי האידיאולוגיה הקיצונית אשר מחזיקים בתביעה יהודית בלעדית על הארץ, כמו מנחם בגין ואריאל שרון, ביססו את אמונתם על תביעה לאומית והיסטורית – ולא דתית. כדי לסבך את העניין עוד יותר, רוב החרדים, אשר מאמינים בכך שאלוהים הבטיח לנו את הארץ, הם אנטי-ציוניים, משום שהם לא חושבים שעלינו לעשות מעשה פוליטי של בעלות על הארץ, וגם לא רואים ב"בעלות" כזו הדרה או עליונות על אחרים. להפך, הם רואים בתנועה הציונית כפירה, כי היא תובעת להיות תנועה פוליטית המשיבה את היהודים למולדתם, בעוד שלדעתם, זו זכות מיוחדת השמורה לאלוהים בעת שימצא לנכון, ולא בהחלטה אנושית או פוליטית.
2) האלוהים של מישהו אחר, אמר משהו אחר…
גם אם אתם מאמינים שאלוהים נתן את הארץ ליהודים, ואפילו שעכשיו הזמן שזה צריך לקרות, הרי שאין טיעון ברור וחד-משמעי על כוונתו של האל. יהודים אורתודוקסים וקיצוניים נוצרים יכולים להאמין שאלוהים נתן את הארץ ליהודים, אך המוסלמים ורוב הנוצרים לא מאמינים בזה, או לא מקבלים את התביעה כבלעדית ושוללת את זכויות הילידים הפלסטינים. שוב, מי שמקבל את האמונה הזו, רשאי להחזיק בה, אך אינו יכול לצפות ליתרון על פני אמונות וזכויות של אחרים שאינם מקבלים אותה.
מי רשאי לומר שהתביעה היהודית לבלעדיות מחליפה את התביעה המוסלמית, אשר מוחזקת באדיקות על ידי חמאס, שפלסטין היא אדמת אסלאם קדושה, חלק מהוואקף (ההקדש המוסלמי)?
לעיון נוסף:
אל תערבבו את אלוהים בפוליטיקה.
ערבוב של אמונה ופוליטיקה תמיד היה עניין מסוכן. הזכות להאמין במה שאתה רוצה היא זכות אדם בסיסית, אך כשאתה כופה את האמונה על אחרים, או כופה את השלכות אמונתך על אחרים, אז אתה עלול להשתמש באלימות כלפי אמונותיהם, שלא לומר כלפי זכויות האדם שלהם, ובמיוחד במקרה של התביעה היהודית על הארץ, אשר מבטלת את התביעה הפלסטינית, את זהותם וקיומם הלאומיים.
רוב היהודים לא מאמינים ש"אלוהים נתן לנו את הארץ", מהסיבה הפשוטה שרוב היהודים הם חילונים. גם אם הם מאמינים באלוהים, אין מדובר בישות שעושה דבר כזה לעם, או שלוקחת צד בסכסוכים. לכן, רוב הישראלים/הציונים בעלי האידיאולוגיה הקיצונית אשר מחזיקים בתביעה יהודית בלעדית על הארץ, כמו מנחם בגין ואריאל שרון, מבססים את אמונתם על תביעה לאומית והיסטורית ולא דתית. כדי לסבך את העניין עוד יותר, רוב החרדים, אשר מאמינים בכך שאלוהים הבטיח לנו את הארץ, הם אנטי-ציוניים, משום שהם לא חושבים שעלינו לעשות מעשה פוליטי של בעלות על הארץ, וגם לא רואים ב"בעלות" כזו הדרה או עליונות על אחרים. להפך, הם רואים בתנועה הציונית כפירה, כי היא תובעת להיות תנועה פוליטית המשיבה את היהודים למולדתם, בעוד שלדעתם, זו זכות מיוחדת השמורה לאלוהים בעת שימצא לנכון, ולא בהחלטה אנושית או פוליטית.
– וכן –
האלוהים של מישהו אחר, אמר משהו אחר…
גם אם אתם מאמינים שאלוהים נתן את הארץ ליהודים (מה ששם אתכם בחברת מיעוט), אין טיעון ברור וחד-משמעי על כוונתו של האל. יהודים אורתודוקסים וקיצוניים נוצרים יכולים להאמין שאלוהים נתן את הארץ ליהודים, אך המוסלמים ורוב הנוצרים לא מאמינים בזה, או לא מקבלים את התביעה כבלעדית ושוללת את זכויות הילידים הפלסטינים. שוב, מי שמקבל את האמונה הזו, רשאי להחזיק בה, אך אינו יכול לצפות ליתרון על, או לשלול אמונות וזכויות של אחרים שאינם מקבלים אותה. מי רשאי לומר שהתביעה היהודית לבלעדיות מחליפה את התביעה המוסלמית, אשר מוחזקת באדיקות על ידי החמאס, שפלסטין היא אדמת אסלאם קדושה, חלק מהוואקף (ההקדש המוסלמי)?
כישראלים אנחנו בהחלט רואים קשר אמיתי היסטורי ורגשי עמוק בין העם היהודי לארץ ישראל, אך מלבד ההתעקשות על זכותנו לחיות בארץ, אנחנו לא יכולים להשתמש בטקסט דתי כדי להצדיק את מטרותינו הפוליטיות.
תגובה אחת
24/11/2010 בשעה 9:34 am
ארץ ישראל שייכת לעם ישראל « כולם מדברים על שלום
[…] אלוהים הבטיח, אנחנו רק מקיימים ("מגיע לנו"). […]